הנמלה האנושיתמאת משה דובמן
מקורות החייםקריאה פתוחה

פרק 1

ראשית החיים: המולקולה שלמדה להמשיך

אני המולקולה האנושית. לפני מיליארדי שנים עוד לא היו אדם, קוף, נמלה, דג, צמח או אפילו תא במובן המוכר. לא היו נפש, רצון, פחד ממוות או "אני" ששואל מה מקומו בעולם. כל אלה יבואו הרבה אחר כך. בראשית היה עולם פיזיקלי וכימי שלא ידע שיש חיים ולא נבנה בשבילם.

בשלבים מוקדמים הופיעו מערכות מולקולריות שבתנאים מתאימים סייעו ליצירת עותקים של דפוס הארגון שלהן. גם במעבדה אפשר לראות מערכות המעתיקות דפוסים ומשתנות. אך הדרך מכאן ועד לצופה אדוק ב״סימפסונס״ אינה ידועה במלואה. לטבע היו מיליארדי שנים; לנו אין. היא גם לא חשובה.

אני עדיין לא תא. אבל דפוס של ארגון חומרי כבר יכול להופיע שוב, לעיתים בגרסה שונה. המבנה נושא אפשרות להמשך, והשינויים עשויים להצטבר לאורך שושלת.

דפוס שיוצר עותקים אינו בהכרח קן חי. להעמיד עותק זה הישג. להמשיך להתקיים עד לעותק הבא - זו כבר בעיה אחרת. צריך לקלוט מקורות, להחזיק גבול ולתקן את מה שנפגע, וכל זה בלי להפסיק לפעול.

לקן חי דרושים מבנה שמחזיק צורה וגבול, תנועה פנימית ושל הקן כולו בעולם, וויסות שמשנה לפי הצורך את המבנה או את התנועה.

המבנה

↑

מה נשאר כשהחומרים מתחלפים? לא בהכרח אותן מולקולות, אלא הסדר ביניהן: אילו חלקים קשורים, מה עובר ביניהם ואילו שינויים אינם מפרקים את השלם.

לסדר שנשמר בתוך התחלופה, יחד עם מה שהעבר שינה בו, נקרא מבנה. הוא כולל את הארגון בכל נפח הקן: רכיבים, קשרים ומאגרים שבפנים, וגם את הגבול שסביבם.

הגבול הוא החלק היציב יחסית במבנה שמחזיק את ההבדל בין פנים לחוץ ומעצב מה יכול להיכנס ולצאת. הוא בנוי מרכיבים וקשרים, וגם הוא זקוק לתחזוקה ולתיקון בתוך התנועה. בלעדיו אין לקן פנים שהוא יכול לקיים לאורך זמן.

איור 1 - פרק 1

הארבעון באיור מייצג קן: המעטפת מסמנת את הגבול, החץ את התנועה, והנקודות את כושר הוויסות הזמין - מה שנקרא בהמשך דלק.

כל שאלת המשך נבחנת במבנה שכבר קיים. הגבול, הרכיבים והקשרים קובעים איך ייקרא המידע מן הפנים ומן החוץ ומה יקבל משקל בהכנת המענה. זהו הסינון: המבנה מטה אילו שאלות יצריכו חישוב וחיזוי כעת. את שאלות ההמשך נכיר עוד מעט.

כלומר: שאלה ← סינון במבנה ← חישוב וחיזוי ← מענה.

המבנה נושא גם את השינויים שהמפגשים הקודמים הותירו בו. זהו זיכרון המבנה: העבר משתתף בקריאת ההווה. כשהמבנה משתנה, אותו מידע יכול להיקרא אחרת. הסינון מצמצם את מה שצריך לחשב מחדש. זו כבר כלכלה - ניסיון שהפך למבנה יכול לחסוך דלק עכשיו.

גם לחיסכון הזה יש מחיר: המבנה יכול לשמר תשובה שכבר אינה מתאימה לעולם.

התנועה

↑

תצלום יכול להראות מבנה. הוא אינו יכול להראות חיים. גם קן שאינו זז ממקומו קולט, פולט, מפרק, בונה ומתקן. התנועה כוללת את הפעילות בתוך הקן ואת תנועתו כשלם בעולם, וגם את הפעילות שמאפשרת לו לנוע ולפעול. חילוף הוא החלק ממנה שעובר דרך הגבול.

המקורות מזינים את התנועה, שגרתו של הקן: הפעילות השוטפת שנמשכת בתוך המבנה-בתנועה ומתוכו, במסלול שהוויסות העמיד. כך התנועה נושאת את תוצאות הוויסות הקודם, והוויסות מכין את תנאי ההמשך.

למבנה-בתנועה תנע במרחב התפקודי האנלוגי לתנע המכני בפיזיקה: המסה מקבילה למבנה, המהירות לתנועה, ותנע של המבנה-בתנועה למכפלתם (p=mv): קן מסוים שנע ופועל, עם כיוון וקצב.

החיים הם תנועה מתמדת: התנע נחוץ להמשך התפקוד, ועשוי לדרוש שינוי במבנה או במסלול. המבנה והתנועה מעמידים אפשרויות פעולה; הוויסות מגייס מתוכן, מתוך בחינת שאלות ההמשך, את המענה שהקן מסוגל לממש כעת.

המענה מתממש בשינוי: בצד התנועה - שינוי קצב, כיוון, חילוף ובררנות; בצד המבנה - תיקון רכיבים, שינוי הגבול או ארגון מחדש של קשרים בין חלקיו. השינוי יכול להתרחש בתוך הקן, בתנועתו כשלם בעולם, או בשניהם יחד.

המבנה-בתנועה כבר נע במסלול ומווסת: התנועה נשענת על המבנה, והמבנה זקוק לתנועה כדי להתחדש. הקן דומה פחות לחפץ שנבנה פעם אחת ויותר לטיל שצריך לתחזק, לתדלק ולכוון את עצמו תוך כדי טיסה.

תקתוק החיים

↑

אבל הטיל הזה אינו יכול להסתפק בבדיקה שלפני ההמראה. בחוץ משתנים המקורות; בפנים מצטבר בלאי; בגבול נספגים נזקים. מה שהספיק לפני רגע למבנה-בתנועה במסלולו עלול שלא להספיק עכשיו.

מימי בראשית, במערכות החיות חוזרות שוב ושוב אותן שאלות: מוגן? בטוח? שייך? מה עלי לעשות? גם בלי מילים או מודעות, תנאי ההמשך האלה צריכים להתקיים. כל מערכת חיה ירשה תקתוק זה מכל אבותיה.

הבחינה החוזרת של שאלות ההמשך מול מצב הקן והמידע הזמין היא תקתוק החיים. השאלה היא מה שנבחן; התקתוק הוא עצם חזרת הבחינה. אין בכך צורך במילים או במחשבה מודעת.

לצד התקתוק פועלת החישה. היא אוספת מידע מן הפנים ומן החוץ, בהתאם למבנה ולצורכי הקן, ובכלל זה מידע על תוצאות פעילותו. המידע משתנה; שאלות ההמשך חוזרות. הן חוזרות גם בלי אירוע חדש.

המבנה נושא תשובות והרגלים מן העבר ויכול לחסוך חישוב מחדש. התקתוק מובנה בלב הקן. שאלות ההמשך נבחנות מול המצב והמידע הזמינים, ומידע חדש יכול לערער תשובה מן העבר. גם בלי אירוע חדש, התקתוק תמיד חוזר.

פעולה מקומית יכולה להסתיים; את התנאים להמשך על הוויסות לחדש שוב ושוב מתוך התקתוקים, כדי שהקן ימשיך להתקיים. זהו אילוץ ההמשכיות.

הדלק הראשון

↑

התקתוק חוזר. כדי לשנות משהו בעקבותיו, הקן צריך יכולת זמינה עכשיו. זהו הדלק: כושר הוויסות של הקן להכנת מענים ולגיוס שינוי במבנה או בתנועה. הוויסות מכוון לכך שיהיה דלק גם בהמשך, וככל האפשר יותר ממנו.

את המקורות הקן משיג, קולט ולעיתים אוגר. הם מזינים את התנועה ומאפשרים לבנות ולתחזק את המבנה. זו ההזנה. המקורות צריכים לשאת את הפעילות ואת חידוש היכולת.

העיבוד שמעמיד מן המקורות העודפים כושר ויסות זמין, דלק, הוא הזיקוק. גם הזיקוק עולה מקורות; ויסותו, הכוונתו והתאמתו למצב, צורכים דלק.

באופן כללי, כל עבודת ויסות עולה דלק: קריאת המצב, הסינון, החישוב, החיזוי והכנת המענה - ובעיקר השינוי המגויס עצמו במבנה ו/או בתנועה. אצל יצורים עצביים גם זיכרון התנועה דורש דלק: החזקת מידע זמין לשליפה ולעיבוד לצורך החישוב והחיזוי הנוכחיים, ועדכונו. גם שינוי הקשב נכנס לחשבון.

כשאין די הזנה שוטפת, הקן יכול להשתמש בדלק מן המאגרים גם לקיום השוטף, כמו עסק שנשען על חסכונות. אלא שכך הוא צורך מן העתודה שנועדה לוויסות ולהמשך. הכיוון ההפוך דורש זיקוק: מקורות זמינים אינם כשלעצמם דלק.

אדם יכול להמשיך בשגרת חייו, ואז להידרש למענה גדול - למשל מאבק ממושך שמערער את מוגנותו, ביטחונו ומקומו בקן. המקורות עדיין מחזיקים את התנועה המוכרת, אך הדלק הזמין אינו מספיק למענה הנדרש. כשההוצאה ממשיכה לעלות על החידוש, הוא עשוי להעדיף להמשיך לעשות את המוכר.

תקתוק יש לכולם. השאלה היא כמה עולה לקן להמשיך וכמה יכולת הוא מצליח לחדש. כוח וחוכמה צריכים גם הם להחזיר את מחירם. החשבון הוא של הקן כולו: לקיים את המבנה-בתנועה ולהשאיר דלק להמשך.

החיידק

↑

בחיידק נמחיש שני צדדים של אותו חשבון: המקורות שמקיימים את השוטף, והדלק שמאפשר להתאים אותו לתנאים משתנים. היכולת להמשיך תלויה בקשר ביניהם.

בתוך תרבית מזינה, חיידק קולט חומרים דרך גבולו. מקצתם מפורקים להפקת אנרגיה; אחרים משמשים לבנייה ולתיקון. רכיבים פגומים מוחלפים, וחומרים מסולקים. העבודה נמשכת כל עוד המבנה מצליח לקיים אותה.

ואז התנאים משתנים. חומר מזין מתמעט, פסולת מצטברת או חומר מזיק מופיע. מנגנוני הבקרה משנים את קצב הקליטה, העיבוד והתחזוקה בהתאם למידע שהחיידק מסוגל לקלוט.

בחלק מן החיידקים משתנה גם המסלול. שינוי בריכוז חומר מזין מטה את דפוס השחייה, ועשוי להביא את החיידק למקורות נוספים. השחייה צורכת אנרגיה; הכוונתה היא עבודת ויסות, וגם היא עולה דלק. מקור שנמצא בתרבית אינו בהכרח מקור שאפשר להגיע אליו.

כל שינוי משפיע על התקתוק הבא: התנועה חושפת את החיידק למקורות ולמידע אחרים; תיקון משנה את יכולתו לפעול; ומחסור עלול לפגוע גם ביכולתו להשיג את החסר. השקעה עכשיו עשויה לחסוך דלק בהמשך - או להותיר פחות ממנו.

איש אינו יושב בתוך החיידק וקורא נתונים, מחלק משימות ומנהל תקציב. המנגנונים מגיבים זה לזה מתוך המבנה, תוך כדי התנועה. החיידק אינו יודע שהוא מנהל כלכלה. הוא פשוט אינו יכול להמשיך בלעדיה.

החיים - כלכלת הקנים

↑

החיידק אינו לבדו בתרבית. גם שכניו קולטים מקורות, מתחרים ומשנים את סביבתם. פעולה של אחד עשויה להועיל לאחר או להקשות עליו. מה שהספיק קודם עשוי שלא להספיק עכשיו: הקן פועל בתוך עולם שקנים אחרים משנים תוך כדי פעולתם.

כל קן הוא גם תחום חשבון: אליו מיוחסות ההוצאה ויתרת הדלק. כדי להרוויח דלק הוא זקוק למקורות שהשיג בעצמו או שקיבל מקנים אחרים, ולהשקעה בהשגתם ובזיקוקם. לכן צריך לשאול היכן התחדש הדלק, מי העמיד את המקורות ומי נשא בהוצאה.

גם צפי הדלק נבנה בתוך היחסים האלה. הקן תלוי במה שאחרים מעמידים, צורכים או חוסמים, ופועל לפי מה שמבנהו וטווח החיזוי שלו מאפשרים לו להביא בחשבון. היכולת להמשיך תלויה בתפקוד בתוך המערך כולו.

הקן משלם דלק ומקורות עכשיו על צפי שעלה מהחישוב והחיזוי, שתוצאתם תתברר אחר כך. החיזוי עלול להתבדות, ובמקרי קצה ההשקעה עלולה לרוקן אותו. גם דרך מוכרת שחסכה חישוב יכולה להתייקר כשהתנאים משתנים, דווקא כשנדרש דלק כדי לשנותה. הוויסות מתמודד עם מציאות ידועה באופן חלקי ובלתי צפויה, באמצעות היכולות הזמינות לקן.

טורף, טרף וקן מתחרה משנים זה לזה מקורות, מחירים ואפשרויות. שיתוף יכול להוזיל את העבודה ולהעמיד יכולת שאין לאחד לבדו; תחרות יכולה לייקר אותה, לחסום גישה למקורות ולהותיר פחות יכולת להמשך של הקן המכיל.

אצל האדם, השפה והדמיון מרחיבים את היכולת לשתף פעולה. אפשר לחלוק ניסיון, לתכנן מה שעוד לא קרה ולהסכים יחדיו על תשובות לשאלות ההמשך: תפקידים, כללים והתחייבויות.

כך סיפורים משותפים יכולים לתאם את פעולתם של רבים, גם כשאינם מכירים זה את זה: מה עושים יחד, מה כל אחד נותן ועל מה אפשר לסמוך. חלק מן הוויסות נעשה משותף. כסף הוא דוגמה למשמעותם של ״סיפור״ ושל ״תשובה״ בשפת הספר. ההסכמה על ערכו מעוגנת באמון, ברישום ובכללים, ומאפשרת לקבל מקורות ועבודה גם ממי שאינו מכיר אותנו.

אין מעל כלכלת החיים מחוקק או רגולטור עליון. גם חוקים, הסכמות ומוסדות אנושיים פועלים בתוכה, באמצעות קנים שמשנים מחירים ואפשרויות ונושאים בעלויותיהם.

החשבון מקומי; התלות באחרים היא חלק ממנו.

קנים מקוננים וקנים חופפים

↑

בתוך גוף אחד מתקיימים קנים רבים: תא בתוך רקמה, רקמה בתוך איבר ואיבר בתוך הגוף. אלה קנים מקוננים. לכל חלק פעילות וצרכים משלו, והוא גם משתתף בעבודה שמקיימת את השלם.

התאים בונים ומתקנים. מערכות הגוף מספקות להם מקורות, מפנות פסולת ושומרות על סביבה פנימית מתאימה. זו כלכלה בכמה רמות: החלקים מקיימים את השלם, והשלם מחזיק עבורם את התנאים להמשך.

איור 2 - פרק 1

חילוף מקורות ועבודה. הקשר בין הקנים משנה את תנאי הפעולה של כל אחד.

בקן נמלים, חלוקת העבודה מתקיימת בין גופים נפרדים: איסוף מזון, טיפול בצאצאים ותחזוקת הקן. כל נמלה פועלת מתוך המקורות והדלק הזמינים לה, והעבודה המשותפת מקיימת את הקן הרחב. היכולת שלו נשענת על היכולת שהמשתתפות מעמידות לפעילותו.

אצל האדם הקנים גם חופפים. אותו אדם משתתף במשפחה, בעבודה ובקהילה; בכל אחת הוא תורם ונעזר באחרים. המסגרות השונות נשענות על אותו גוף ועל הדלק הזמין בו. עומס בעבודה יכול לצמצם את היכולת הזמינה בבית, ותמיכה בבית יכולה לעזור לחדש אותה.

הרווח של השלם אינו מבטיח רווח לכל חלק. קבוצה יכולה להשיג יותר מקורות ובאותו זמן לשחוק את מי שעובד עבורה. לכן גם בתוך הקן צריך לשאול: מי מספק מקורות, מי נושא בעבודה, ואצל מי מתחדש הדלק.

ככל שגופים גדלו וחלקיהם התמחו, התיאום נעשה עסק מורכב יותר. צריך להשיג מזון, לחמוק מטורפים ולהתרבות - ולהפעיל לשם כך חלקים רבים, בזמן. במפגש עם טורף או טרף, שבריר שנייה יכול להכריע את גורלה של כל ההשקעה.

בתוך הכלכלה הזאת התפתחה והשתכללה מערכת ניהול מהירה: מערכת העצבים. היא קושרת חישה לפעולה ומתאמת בין חלקי הגוף. עם השתכללותה התרחבו אפשרויות הפעולה והחיזוי, וגדל מה שהקן יכול להשיג באמצעותן. גם המנהלת הזאת צריכה דלק.