פתולוגיה חברתית: כשהקן אוכל את הנמלים

אני הנמלה האנושית. עכשיו המחיר מתרבה. לחברה אין מיכל דלק משלה ואין דלק משותף בין גופים. כל גוף נדרש לממן את עבודת הוויסות, ובכללה תחזוקת המבנה, בדלק המקומי הקיים ובמה שהוא מסוגל לחדש בזמן מתוך מקורות.

הפעולה החברתית מחלקת זמן, חומר, כסף, מידע, סמכות וגישה לתשתיות בין גופים שמחדשים דלק ומווסתים כל אחד מתוך מבנהו. הסיפורים, הכללים והמוסדות נותנים לחלוקה צורה של מבנה חיצוני, ובכך מנתבים מי יוכל לחדש דלק ולפעול ומי יישא בעומס של דרישות ויסות שלא נסגרו. לכן מדד חברתי יכול לעלות בזמן שגופים נשחקים: לחברה אין גוף, מוח או חוויה אחת שירגישו את הסתירה.

פתולוגיה חברתית מתחילה כשהמבנה שנועד לארגן גישה ופעולה נעשה קודם כול מומחה בשימור עצמו: הוא לוכד ערוצי גישה, מגן על הסיפור, חוסם משוב ומגלגל את המחיר אל בני האדם.